איך לספר? איך לאחוז את קרעי הסיפור שלנו? – שואלת אילנה, אדריכלית מרדנית שעזבה את הארץ וחזרה אליה כעבור שנים, את אביה, איש העלייה השלישית. היא כותבת לו הבזקים של וידוי חושפני, דברים שמעולם לא העזו לומר במפורש, על בגידה ונאמנות – לאב ולמורשתו, לארץ ולסיפור היהודי – ועל חיי אהבה ויצירה סוערים, המיטלטלים בין בירות העולם. אילנה חוזרת לישראל לתכנן את "מונומנט השלום" בירושלים. במרום גבעת התצפית הגבוהה ביותר, על קו התפר הפוליטי, היא מתכננת מונומנט אוטופי, בהשראת הארעיות של "הסוכה" והתביעה האנרכית של "השמיטה". אילנה חוזרת לישראל לתכנן את "מונומנט השלום" בירושלים, אך ההכנות לטקס הנחת אבן-הפינה, הנערכות בשיתוף תיאטרון "אל-קודס" הפלסטיני, נקטעות בגלל מלחמת המפרץ והאינתיפאדה הראשונה. הרומן, המדהים באקטואליות שלו, מערער בהומור אנארכי פרוע שורה של סטריאוטיפים תרבותיים ופוליטיים. הבזקי נראטיבים סותרים וכואבים – היהודי, האירופי, הציוני, הפלסטיני – נשזרים כאן בפרוזה מהירה וחדת-מבט.
ארבעה הבזקים מתוך הרומן להורדה:
