ספר סיפורים קצרים ונובלה הכתובים בכמה סוגות. שורה של קטיעות בשטף המציאות מותירה את גיבורי "לאחוז בשמש" כשהם חשופים להוויית הקיום. נסיעה לסוף-שבוע של קיט פורמת את שגרתם המאוחה-במאמץ של ניצולי שואה ומעוררת בהם, בכל חריפותו, את הזיכרון שכאילו עומעם. שיבוש זמנים בתום טיסה ממושכת משאיר רווח בלוח העסקים של נוסע, והוא מוצא עצמו טועם, אולי לראשונה בחייו, טעמה של תשוקה. שבירה פנטסטית של חוקי המציאות מביאה ללבלוב המרהיב של גוף מזדקן, או להתפרצותה המכלה של הערגה לאחוז בשמש. הוויית הקיום מעצם טבעה איננה מפורשת בפרוזה רגישה ובשלה זו; גלויות רק העקבות שהותירה החתירה אליה במציאות או בעולמות הדמיון, החלום והזיכרון. הפנים השונות שהיא לובשת מביאות גם לחילופי הסגנון בספר – מסיפור ריאליסטי ועד לדרך הראייה והתיאור של האגדה.