מאת: מיכל גוברין
תחריטים: ליליאן קלאפיש
"מעשה הים" הוא יומן מסע – כרוניקה – המתחיל על חוף הים בריו-דה-ז'נרו ומגיע לירושלים. במהלך המסע נפגש המבט עם נופי הדרך ועם נופי הנפש, ובהם זיכרונות, מחשבות וחוויות של מוות והתאהבות.
ה"יומן" כתוב בעמודה המרכזית שבדף, ומסביב לו, כבעימוד של דף תלמוד, "פירושים" לאירועי הטור המרכזי. הפירושים כתובים בסוגות שונות, החל מקטעי שירה או הגות, וגמור בציטוטים ממילונים או ממקורות יהודיים ואירופיים. לאורך המסע ופירושיו הופכת השפה עצמה, על נופיה המיוחדים והמתח הארוטי שבה, ליעד שאליו הובילה הדרך.
מבנה הדף של "מעשה הים, כרוניקת פירוש" משחזר את תנועת המחשבה מהמרכז לשוליים, ואת תהליך הקריאה שבו נעה השפה מצליל לדימוי, ומנופים שבעולם אל נופים פנים-לשוניים. "מעשה הים" משוחח עם הדף הרב-קולי של הגמרא או של מקראות גדולות (שהועמדו בדפוס לראשונה בוונציה של הרנסנס), ועם מסורות אמנותיות של המאה העשרים (סוריאליזם, קונסטרוקטיביזם או דקונסטרוקציה), וגלגולם העכשווי בקריאה שבין "חלונות" אסוציאטיביים על צג המחשב.
"מעשה הים, כרוניקת פירוש" נכתב בשנים 1986/7 כמניפסט עברי. בצורה ובתוכן.
זהו ספר על "מהו ספר?" – הספר הליניארי, המתפתח, "המערבי", מול התפרשות, התפרצות התודעה שבדף "היהודי".
ספר על היחס בין שפה ובין עולם – על נוף העין מול נוף השפה. ועל השפה העברית, ומראות ה"תל הארכיאולוגי" המיוחד לה.
ספר על כוחו הבורא של הדיבור – הדיבור המתאר את הנוף, אומר אותו, וכך בורא אותו, באמירה. הדיבור השירי, המאגי, אמירת הברכה.
ספר על הארוס שבשורש השפה – התשוקה ההדדית לפנות, להגיע, לחדור, לקבל, ובהיפוך מתמיד של מינים.
זהו ספר על הקריאה שהיא תמיד צירוף חד-פעמי, אישי ויוצר.
מעשה בריאה המזמין את הקורא לקחת בו חלק.
סדרת תחריטי נחושת מקוריים מאת ליליאן קלאפיש מלווה את "מעשה הים, כרוניקת פירוש". התחריטים מוקדשים כולם למראות פנים – חלל הדירה הירושלמית שממנו יצא מסע הכתיבה של הסופרת ואליו הוא שב. מעין "פורטרטים מטונימיים" של הכתיבה, מבעד לעקבות שהיא הותירה בין ערמות הספרים, שולחנות הכתיבה, פרטי החיים או ענפי העצים שבחלונות.
התחריטים עשויים בקו מהיר, כמעט ללא כתמיות, ומדגישים את המתח שבין הקו ובין החלל הלבן של הדף. אופי התחריטים משוחח עם מסע העין בין הקולות השונים של הטקסט, ועם אופיו של "מעשה הים" – רשימות והרהורים מהירים, תוך כדי מסע.
התחריטים נעשו בטכניקה משולבת של תצריב אקווטינטה, שעווה רכה ומחט יבשה, והודפסו ב"סדנת הראל".